החלטה בתיק עמ"נ 33291-02-12

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

ביום 4.8.13 ניתנה החלטתי לפיה: "עקב תקלה הונח התיק על שולחני בימים אלה. ב"כ המבקש יודיע לביהמ"ש עד יום 20.8.13 אם עדין יש מקום מבחינתו למתן החלטה בבקשה זו."

היום הודיע המערער שהוא סבור שעדין יש מקום למתן ההחלטה.

לטענת ב"כ המבקשים, הערעור הוגש כנגד החלטת ועדת הערר של משרד החינוך מיום 27.12.11 (להלן: " ההחלטה"). ההחלטה שנשלחה לנציג המבקשות ביום 2.1.12 ונקראה על ידו בדואר האלקטרוני ביום 6.1.12. לדבריו, הערעור הוגש ביום 19.2.12 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אולם, שם נקבע שיש להעבירו למחוז ירושלים בשל חוסר סמכות מקומית. לטענתו, מדובר בערעור על החלטה מנהלית לקויה וכי ישנו סיכוי טוב לקבלתו. לדבריו, השיהוי בהגשת הערעור נובע מתום לב ומחוסר ידיעה, בשים לב לכך שהוא הוגש על ידי נציג המבקשות עצמו, ללא ליווי וייעוץ של עורך דין או גוף משפטי כלשהי, ומכאן שיש לקבל את הבקשה, מטעמי צדק. ב"כ המבקשים מוסיף, כי דחיית הערעור תביא לנזק ממשי למבקשות, וזאת כשההחלטה לקויה ולא מנומקת ואשר התקבלה בעיצומה של שנת הלימודים, ללא כל התראה או שימוע. לטענתו, בתקופה שבין קבלת ההחלטה לבין הגשת הערעור, הייתה שביתה במשק הישראלי, ולכן, כשפנה נציג המבקשות להגיש את הערעור, הוא לא נתקבל. לדבריו, בתום השביתה הגיש נציג המבקשות את הערעור אולם עקב העובדה שנאמר לו כי יש חוסר סדר בחומרים, הוא נדרש לסדר את החומר מחדש, דבר שלקח מספר ימים נוספים.

לטענת המשיב, אין כל טעם בהגשת הערעור שכן ההחלטה מתייחסת לשנת הלימודים החולפת ולכן במועד הנוכחי, נפקותו תיאורטית בלבד, ודי באמור כדי לדחות את הבקשה. לדבריו, הבקשה אינה מצביעה על כל צידוק או נימוק לאיחור, ואין היא מצביעה על "טעם מיוחד". לטענתו, מועד המצאת ההחלטה בדואר אלקטרוני אינו רלוונטי היות וההחלטה הומצאה לעורכי דינן של המבקשות, בסמוך למועד קבלת ההחלטה. כמו כן, נטען כי הטענה לפיה המבקשות לא היו מיוצגות לא יכולה לעמוד, שכן במסגרת הערר הן היו מיוצגות על ידי שני משרדי עורכי דין, וככל שהן חפצו להגיש את הערעור, יכלו לעשות כן, כשבאחריותן היה לברר את המועדים. לדעת המשיב, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים מאוד משום שעניינן של המבקשות נידון באופן מעמיק ויסודי. ההחלטה נשענת על נימוקים כבדי משקל ומבוססים, ומכל מקום, היא נופלת בגדר מתחם הסבירות.

לטענת ב"כ המבקשות, אין מדובר בעניין תיאורטי אלא ממשי, שכן המבקשות מילאו את כל הנדרש מהן, אולם המשיב הוא שביטל את הרישיונות כעילה לאי מילוי התחייבויותיו. לדבריו, המשיב לא התייחס כלל לשאלת אופן המסירה ולא ציין מתי שלח את הדואר האלקטרוני ולמי מהמייצגים. כמו כן, נטען כי הקשר עם שני משרדי עורך הדין בהליך הערר הסתיים עם סיומו. לדבריו, הטעם המיוחד בענייננו נובע מכך שועדת הערר ידעה שבכוונת המבקשות לפנות לבית המשפט המנהלי כבר בחודש ספטמבר 2011 עת נשלחה לועדת הערר בקשה מהמבקשות לקבלת החלטה חיובית או שלילית. טעם נוסף הוא העובדה שעם סיום השביתה, סירבה המזכירות לקבל את הערעור בטענה שאין עליו תגים, דבר שהביא לעיכוב של 4 ימים. בנוסף, נטען שהמשיב לא המציא כדין את ההחלטה, וכי אין בידו אישור מסירה כדין, ובנסיבות אלו, טרם חלף המועד להגשת ערעור. לדבריו, יש לנכות את ימי השביתה ממספר הימים של המועד להגשת הערעור. לדידו, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, שכן המשיב לא נתן התראה ולא ערך שימוע.  לטענתו, למפקחת משרד החינוך הייתה מגמה שלא לשתף פעולה עם הנהלת הגנים בשל שיקולים זרים. ב"כ המבקשות הוסיף כי משרד החינוך נהג באופן שרירותי, השהה את החלטתו מעבר לזמן הנקוב בחוק וכי יש בהחלטתו משום הפלייה פסולה. 

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

עיון בהחלטתו של כב' השופט מינץ מיום 2.7.12 בתיק זה מלמדת על כך שהחלטת ועדת הערר ניתנה ביום 27.12.11. במקרה דנן, המשיב לא ציין בתגובתו את המועד המדויק בו הומצאה ההחלטה למבקשות או לבאי כוחן, ולא הביא אסמכתא המעידה על מועד ההמצאה. בהעדר מידע אודות מועד ההמצאה, אין אלא להישען על הצהרת המבקשות לפיה הן לא ידעו אודות תוכן ההחלטה אלא עד ליום 6.1.12 (המועד שבו נודע להם אודות התוכן המלא של ההחלטה, שהודפס על ידי נציג המבקשות, ושנחתם בחותמת נתקבל).

על פי תקנה 397 ותקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, עולה כי המועד האחרון להגשת הערעור על ההחלטה היה ביום 20.2.12. חותמת "נתקבל" על הערעור מעידה על כך שהערעור הוגש ביום 19.2.12 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לאור האמור, ברי כי המבקשים הגישו את הערעור במסגרת מניין הימים הקבוע להגשת ערעור, חרף העובדה שבפועל הוא הוגש לסמכות המקומית הלא נכונה.

משקבעתי שהערעור הוגש במועד לא ראיתי מקום להתיחס לסיכויי הערעור .

ההחלטה  תועבר אל כבוד השופט מינץ שבפניו קבוע התיק.

ניתנה היום כ' אלול ,26.8.13  בהעדר הצדדים.